Boys Header

דבר ראש התכנית

גדולי הפדגוגים נחלקו במהות האדם. יש שאמרו שהאדם הוא פרא במהותו ועל הוריו ומחנכיו להדריכו בדרך הישרה ויש שסברו שהאדם הוא ישר ומתוקן ועלינו לשמור שלא יסטה מדרכו הישרה. במקורותינו ישנם מקראות הנראים לכאורה כסותרים, מצד אחד נאמר: “כי יצר לב האדם רע מנעוריו” ומאידך גיסא: “והאלוקים עשה את האדם ישר”. אולם אם נעמיק מעט נראה שהתורה קובעת שהאדם ישר במהותו ורק “מנעוריו” נוטה הוא לרע.
למחלוקת הנ”ל השפעה משמעותית בשלשה תחומים:

  • במגמת החינוך- כיון שהאדם טוב במהותו על המחנך לחזק ולהדגיש את הטוב שבחניך שהוא העיקר ולא ברע שהוא הטפל. בבחינת “מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך”
  • במהות הרע- כיון שהרע טפל ולא חלק במהות האדם תמיד יש מקום לתקן וגם אם טעה החניך יש מקום לתיקון. בבחינת “אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן”
  • במגמת ההוראה- הואיל והאדם נולד מתוקן סביר להניח שהוא נולד עם כשרון המיוחד לו ועל המחנך לחשוף אותו ולנווט את החניך לדרכו. בבחינת “חנוך לנער על פי דרכו”.

מגמות אלו דורשות מהמחנך ידע רב ומיומנות רבה במיוחד חכמה להורות. כאמור אצל בצלאל ואהליאב: “ולהורות נתן בלבו” ופירש אור החיים הקדוש: “לצד שיש חכמים רבים שתהיה חכמתם בלבם לבד שלא ידעו ללמדם ולזה אמר להורות נתן בלבו- השכיל חכמת הלימוד…” ולא קלה חכמה זו כמו שהעיד הראב”ע: “כי יש חכמים רבים שהם קשים להורות אחרים, והנה אהליאב הוא חברו בכל המלאכות גם להורות לאחר בחכמה, על כן אמר על שניהם עושי מלאכה וחשבי מחשבות”
נמצאנו למדים שלא מספיק לימוד התורה בישיבה אלא מחויבים אנו לרכוש את החכמה להורות ולו בלבד כדי שלא נעבור על – “ארור עושה מלאכת ה‘ רמיה”, ואיו לך מלאכת ה‘ יותר גדולה מאומנות החנוך.
הלימודים במכללה נועדו להשלים לנו את החכמה להורות והמסלולים השונים מגמתם לסייע לנו לחשוף את הרבדים השונים בנפשו של החניך בבחינת “חנוך לנער על פי דרכו”
ועל כולם נדרשים אנו לסיעתא דשמיא ויהי רצון שחפץ ה‘ בידינו יצלח להעמיד מחנכים ת”ח בעלי מדות ויראת שמים ומיומנים בחכמה להורות אכי”ר.